פסק-דין בתיק ב"ל 48738-07-10

1.       לפנינו תביעה של התובע ובה הוא עותר להכיר בו כמי שנפגע בגבו בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק), בשל ארוע תאונתי מיום 3.1.10.

2.       התובע, יליד 1961, עבד בתקופה הרלוונטית לארוע הנטען כנהג הסעות אצל מעבידו (מר ג.י.) (להלן - המעביד), וזאת מחודש 10/09. בעבר (בשנים 2002 - 2005 לערך) עבד התובע אצל אותו מעביד. התובע חזר למעביד - לאחר (כך לפי גרסת התובע) שהמעביד, שניסה לשכנענו לשוב אליו, הציע לו "משכורת יותר טובה ותנאים יותר טובים". במסגרת עבודתו מסיע התובע ילדים וקשישים. הסעת האחרונים כרוכה גם בירידה מהרכב על מנת לפתוח/לסגור דלת.

3.       לטענת התובע בתצהירו, ביום 3.1.10 בשעה 14:00 לערך הוא התכוון לרדת מהרכב. וכך מתאר התובע את הארוע התאונתי: "... פתחתי את הדלת כדי לרדת ממנו, הוצאתי רגל שמאל כדי לרדת ובזמן שאני מסתובב כדי לרדת חשתי כאב עז בגב התחתון" (להלן - הארוע התאונתי). לטענתו בקושי יצא מהרכב, התקשר למעבידו, סיפר לו על הארוע התאונתי ומסר לו שאינו יכול להמשיך לעבוד. לטענת התובע, המעביד לא שחרר אותו מהעבודה והפנה אותו לסדרן. גם האחרון טען שאין אפשרות לשחרר את התובע מהעבודה. בלית ברירה, כך נטען, המשיך בעבודתו. לטענתו, שכב בבית יומיים וכעבור יומיים חבר לקח אותו לקופת חולים.

4.       ביום 18.2.10 הגיש התובע לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה (נת/1). ביום 7.6.10 נחקר התובע (נת/2). לגבי הארוע התאונתי סיפר התובע כך: "הסתובבתי חצי גוף לצד שמאל, הורדתי רגל אחת למדרגה של הרכב וחשתי התכווצות חזקה בגב תחתון בצידו הימני" (עמ' 6 ש' 20 - עמ' 7 ש' 2). לטענתו השלים את העבודה עד 15:00 ואז ביקש מהמעביד לשחררו והלה סרב והפנה אותו לסדרן שגם הוא מצידו סרב. לטענתו סיים את העבודה בשעה 18:30, הגיע לבית ושכב יומיים עד שפנה בעזרת חבר לטיפול רפואי. ביום 16.6.10 דחה פקיד התביעות את התביעה.

5.       טרם שנפנה לראיות ראוי להפנות למסגרת המשפטית הרלוונטית:

א.      סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה כדלקמן: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". בעניין פגיעות בגב נפסק כי: "על מנת שפגיעה בגב תחשב כתאונה בעבודה יש להוכיח כי במהלך העבודה אירע דבר מה שבגינו "נתפס" הגב או שפקדו את המבוטח כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד". לענין הוכחת אותו 'דבר מה' נפסק כי:

"נסיון החיים לימד את בית-הדין שהכרה בפגיעה בעמוד השדרה כתאונת עבודה, תלויה בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה אירע משהו שבגינו 'נתפס' גבו של המבוטח, או שפקדוהו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד. ביסודם של דברים עומדת שאלת אמינות גרסתו של התובע." (הדגשה הוספה - א.א.)

במקרה של פגיעות בגב הפסיקה מחמירה יותר לגבי רמת ההוכחה של קרות אותו 'דבר מה'. בענין זה נפסק כי:

"ידיעת דיינים היא, כי אחוז גדול של האוכלוסייה בגיל העבודה סובל מכאבי גב. יש לדרוש אפוא שהמבוטח יביא הוכחה ברורה לכך, שכאבי הגב קשורים לאירוע שקרה בעבודה. אחד מן היסודות להוכחה כזאת הוא, הודעה מיידית לרופא, כי המבוטח סובל מכאבי גב והם הופיעו בעת בצוע פעולה בעבודה."

ב.       ברגיל כאשר לארוע התאונתי אין עדים, מעבר לעדותו היחידה של בעל הדין עצמו - מתעורר קושי הוכחתי. במקרה כזה לצורך בחינת המהימנות נזקקים גם לראיות בלתי ישירות. בקשר לכך נודעת חשיבות רבה למסמכי האשפוז של המבוטח או מסמכים רפואיים אחרים. הניסיון מלמד כי במרבית המקרים מעלה הנפגע בעת האשפוז את הרקע לפגיעה, הן ביזמתו והן על פי שאלות הרופאים, וזאת על מנת לתת תמונה מלאה של האירוע ולקבל את הטיפול הרפואי המתאים . הניסיון גם מלמד שיש לייחס משקל אף להעדר התייחסות לרקע התאונה על ידי המבוטח בעת האשפוז. עם זאת, ברור כי העדר התייחסות כאמור אין פירושו תמיד אי קיום אירוע תאונתי. הדבר תלוי בנסיבות ובראיות האחרות המוגשות לבית הדין. בנושא זה יש אפוא לתת משקל רב להתרשמותה של הערכאה הדיונית מהראיות שהיו לפניה.

6.       עוד נפנה לתיעוד הרפואי:

א.      ביום 4.1.10 נערך לתובע ביקור רפואי רגיל שלא בנוכחותו ונרשמו לו משככי כאבים (נת/4).

ב.       ביום 5.3.10 הגיע התובע בעצמו לרופאת המשפחה (המחליפה) (נת/3א'). בסעיף התלונות של ביקור רגיל נרשם: "כאבי גב, עם הקרנה לרגל ימין מזה יומיים" (שגיאות כתיב תוקנו - א.א.). התובע קיבל אישור מחלה מיום 4.1.10 ועד ליום 7.1.10 (נת/3ב').

ג.        ביום 10.1.10 פנה לרופאת המשפחה הקבועה - ד"ר מץ, ושם נרשם בסעיף התלונות של ביקור רגיל: "עדין מתלונן לכאבי גב, לא הקלה אחרי טיפול בזריקות" (נת/5א'). ביום זה גם קיבל התובע הפניה לאורטופד ואישור מחלה עד ליום 15.1.10 (צורפו לכתב התביעה).

ד.       ביום 14.1.10 ביקר התובע אצל אורטופד - ד"ר אורי, וגם שם הביקור היה רגיל ובתאור התאונה אין התייחסות לארוע בעבודה או לארוע בכלל (נת/5ב').

ה.      ביום 18.1.10 נערכה לתובע בדיקת CT, בה אובחן כמי שסובל מפריצת דיסק בגובה
L4-L5 (צורף לכתב התביעה).

ו.        ביום 21.1.10 הביקור התחיל כביקור רגיל (נת/5ב') ולאחר מכן נפתח כביקור של תאונת עבודה (נת/5ג') ללא תאור של ארוע תאונתי. ביום זה גם הוצאה לתובע תעודה רפואית לנפגע בעבודה (נת/6) תוך שצויין כי יום הפגיעה הוא 6.1.10 (ולא 3.1.10). אם כי נהיה מוכנים להניח כי מדובר ב'טעות סופר', כפי שארע בתעודה ת/1.

ז.        בסיכום ביקור בבית חולים שיבא מיום 10.2.10 נרשם "מזה כחודש וחצי בזמן עבודה חש כאב ניכר בגב ורגל ימין" (נת/7).